memories of landscape. watercolor on paper 35X50 cm הנוף נשאר מאחור, מה שנותר הוא זיכרון מכיל של שנים רבות בתוכו, אובדן התלות "בכיצד נראה הענף," ומהו הצבע של הברוש, מאפשר נגיעה רגשית מגוונת ויוצרת, המונעת בלהבת היצירה המחפשת חלל ריק להגדיר את המרחב עבורה מחדש. מעתה זו רק אנרגיה, וזה רק דיבור פנימי רגשי מושגי של צבעים וכתמים ללא סוף ברור אלא תיעוד מוגבל בזמן של האנרגיה היצירתית דרך הצבעים והשבעת התיאבון של הנייר הריק והאכלתו עד ששבע ולא יותר. אין תיקונים, אין סיום מוחלט, אין התלבטות או ספק, אלא רק דרך וזו מסתיימת כשמסתיימת האנרגיה או שאין צורך יותר להוסיף דבר. מה שנשאר על הנייר הוא תוצאה של ריגוש המסוגל לאסוף ולקפל בתוכו חוסר תלות בעולם האופטי וכולו נתון לרעיונות של צבעים וכתמים המתקיימים באותו הרגע בלבד בדרך ליצירת משהו אחר המסתיים באחת ושאין צורך להאריכו שלא כצורך אחרת ילך ויזדהם בהעתקה עצמית. צבעי המים הם הנוזל הזורם המוקפא על הנייר ונצרב תוך כדי ספיגה. אם אין רגש , אם חלל הנייר לא רעב אל תאכילו סתם. צבעי המים הם קלים , בלתי ניתנים לתיקון, לא מחיקים ומה שנותר...
